אופרייט ליס בע"מ נ' עוזרי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי בעת שרכבה הוסע בנתיב נסיעתו בכביש איילון לכיוון דרום, פגע בו רכב הנתבעות בצדו האחורי שמאלי.

הנתבעות טענו כי בעת שהנתבעת 1 נסעה באיילון דרום לכיוון תל אביב, סטה לפתע רכב התובעת, אשר היה בנתיב מימינה וחתך בפתאומיות לנתיב נסיעתה. הנתבעת 1 בלמה מיד אולם עקב קיצור מרחק הבלימה לא ניתן היה למנוע את התאונה.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל נוסע שהיה עמו ברכב. כן שמעתי את עדותה של הנתבעת 1.

הנהג ברכב התובעת מר יגאל אוזן אמר שהוא נסע בנתיב הימני בכביש איילון. הוא אותת והשתלב שמאלה. הוא נסע מספר שניות ואז שמע רעש חבטה ברכבו. הוא התקשה להעריך כמה זמן הוא נסע בנתיב אליו הוא השתלב אך מניסיונו כנהג זה היה מספיק זמן כדי להרגיש בטוח, כך בלשונו. הוא אמר כי כאשר הוא השתלב שמאלה הנתיב משמאלו היה פנוי.

הנוסע ברכב מר אלירן כץ אמר גם הוא ,שהנהג ברכב הצליח להשתלב בנתיב השמאלי ונסע כמה שניות. לפתע הוא שמע את ההתנגשות. הוא העריך שהרכב התקדם כ-150 מטר בנתיב אליו הוא השתלב. הוא אמר שהיה פקוק במקום וכי מהירות הנסיעה הייתה כ-30-40 קמ"ש.

הנתבעת 1 אמרה בעדותה כי היא נסעה ישר ובשל כך שהיה פקק הנסיעה הייתה איטית. לפתע הגיח רכב התובעת מצד ימין וארעה התנגשות. היא ראתה אותו מגיע וניסתה לעצור אך ללא הצלחה. היא אמרה שמהירות הנסיעה הייתה איטית כ- 5 קמ"ש אולי 20 קמ"ש.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לדחות את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת הנתבעת 1 לאירוע התאונה.

בכתב התביעה לא הוזכר כי עובר לתאונה רכב התובעת עבר מהנתיב בו הוא נסע אל הנתיב השמאלי בו הוסע רכב הנתבעות. הרושם שנוצר מקריאת כתב התביעה היה שהנהג נסע ישר כאשר לפתע הוא קיבל מכה מאחור. כך אף נכתב בטופס הדיווח על התאונה אותו מילא הנהג יום אחד בלבד לאחר האירוע.

בדיווח מאוחר יותר, אשר מולא על ידי הנהג כ- 3 חודשים לאחר האירוע, הוא הציג גרסה אחרת לחלוטין. הוא כתב שהוא אותת שמאלה לצורך מעבר לנתיב שמשמאלו. הוא חשב שהנתבעת 1 ביקשה לעבור לנתיב שמשמאלה ולכן הוא עבר לנתיב שמשמאלו. 4 שניות לאחר מכן ארעה ההתנגשות. הוא עצמו לא הבין מה קרה. רק אחר כך הוא הגיע למסקנה שהנתבעת 1 לא הצליחה להשתלב לנתיב שמשמאלה ולכן היא חזרה לנתיבה ואז ארעה התאונה.

בעדותו לפני הנהג לא הציג גרסה זו של מעבר הנתבעת 1 בין הנתיבים כאמור לעיל. הנתבעת 1 אמרה שהיא נסעה כל הזמן ישר ואני מאמין לה. לא הובאה כל ראיה בסתירה לכך.

יש לציין שבעדותו נהג התובעת לא ידע להעריך את משך הזמן שבו הוא נסע בנתיב אליו הוא השתלב ואפשרי היה מבחינתו שהוא נסע אף משך 10 שניות בנתיב השמאלי. זאת בניגוד לציון הזמן המפורש בהודעה שפורטה לעיל.

מדובר בהבדלים מהותיים בשאלות המצויות בלב המחלוקת ואלה פועלים לחובתה של התובעת.

עדויותיהם של נהג התובעת והנוסע שעמו דווקא מאשרים את טענתה של הנתבעת 1 בדבר סטייה של רכב התובעת לעבר נתיב נסיעתה וקיצור מרחק הבלימה של רכב הנתבעות.

לא מצאתי לסמוך על עדותו של הנוסע ברכב התובעת. בעדותו הוא אמר, כי רכב התובעת התקדם כ- 150 מטר בנתיב הנסיעה שאליו השתלב. נתון זה אינו מתיישב עם העומס ששרר במקום וגם אינו מתיישב עם הגרסה הכתובה המאוחרת, שהציג הנהג ברכב התובעת כאמור לעיל.

מיקומי הנזקים בפינה השמאלית אחורית של רכב התובעת ובפינה הימנית קדמית של רכב הנתבעות, מתיישבים לחלוטין עם גרסת הנתבעת 1.

סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך של 1,600 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: